פריחה

היא צומחת לי בין הבהונות
מדגדגת בפריחתה, כמעט ולא מורגשת
ומתחילה לטפס ולהסתלסל
במעלה הקרסול
בשקט
ברכות
ולפני שהרגשתי
היא כבר אוחזת חזק
ואני כמו עץ
איתן בטבעותי
בשורשים עדינים
והקנוקנות כבר הגיעו אל כתפיי
בגרורות צבעוניות
והיא ממשיכה לזחול מעלה
לוחשת באזניי כזבים רכים
והנה אני כבר
עטוף כולי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: