היא צומחת לי בין הבהונות
מדגדגת בפריחתה, כמעט ולא מורגשת
ומתחילה לטפס ולהסתלסל
במעלה הקרסול
בשקט
ברכות
ולפני שהרגשתי
היא כבר אוחזת חזק
ואני כמו עץ
איתן בטבעותי
בשורשים עדינים
והקנוקנות כבר הגיעו אל כתפיי
בגרורות צבעוניות
והיא ממשיכה לזחול מעלה
לוחשת באזניי כזבים רכים
והנה אני כבר
עטוף כולי.
להשאיר תגובה