באיחור אך לבסוף
הגעת
מרקדת בצעדים קלילים
מטיילת בהיסוס בין חדריי
ועוד מבטי לא הספיק שיטוט חטוף
ואת בטפיפה רכה
נוגעת בכל הפינות המאובקות
בכל גזירי העיתון הישנים
משקה את הפרחים שבמרפסת
רוחצת עליהם בטל
ועוד נשימתי לא הספיקה השתנקות קלה
והנה כבר נעלמת.
להשאיר תגובה